ד"ר אלי שרון בתקשורת

הרצאות

הרצאות יחודיות – ניתן להזמין הרצאות מרשימת הנושאים המצורפת. ניתן להזמין הרצאות בנושאים נוספים בתחום ההתמחות. ההרצאות מותאמות לקהל השומע, לאנשים מקצוע ולאחרים.

יצירת הקשר הטיפולי עם המתבגר

הקשר שנוצר בין המטפל ללקוח הוא הבסיס שבאמצעותו עשוי הלקוח להכניס שינוי בחייו. המתבגר, בהיותו בעיצומו של תהליך מעבר אישיותי, חברתי ומשפחתי, לא ניסח לעצמו ולא הבהיר לעצמו מהו השינוי הדרוש לו ומהי העמדה ממנה הוא רוצה להיחלץ. הוא, לעיתים רבות, מצוי בעיקר בתחושה שהקיים אינו מיטיב עמו. העמדה שבבסיסה תחושה שלילית בעיקר, משתקפת בתסכול ולעיתים בכעס ובתחושה של אי מובנוּת בדי הסובבים את המתבגר.
המטפל נדרש כבר בפגישה הראשונה עם המתבגר ליצור את ההבנה שהוא מבין את העמדה הזו ובעיקר שמעבר לה מצויה אפשרות של תקווה לעמדה ולמיקום משפחתי, חברתי ואישי אחרים. המתבגרים הם, במקרים רבים, ספקניים וקצרי רוח ועם זאת  הם פתוחים לרעיונות ולמחשבות חדשים. המטפל המיומן נדרש להשתמש בחדות ובדיוק רב ביכולות האלה כדי לרתום את המתבגר לעבודה מועילה.

בהרצאה/סדנא אני מתאר את העמדה המורכבת של המתבגר בתוך המערך האישי, המשפחתי והחברתי ואת הדרכים לאבחון המיקום המערכתי הנוכחי של המתבגר ובעיקר את המנופים האישיים שיסייעו לו להירתם לעבודה הטיפולית.  אני עומד על הממשקים המרכזיים ביצירת הקשר הטיפולי עם המתבגרים ועל האופן היעיל לעבודה עמם להצלחת הטיפול במשפחה שבה ישנם מתבגרים ובני נוער.

משבר אמון בזוגיות עלול להתרחש גם ללא אירוע של מערכת יחסים מחוץ לזוגיות. לעיתים נמצא ששחיקה, עייפות ואכזבה מביאים לתחושות של התרחקות ושל בדידות בתוך המערכת הזוגית. גם מצבים כאלה מביאים לתחושה של חוסר אמון בבן הזוג ולאכזבה מהמערכת הזוגית.

בהרצאה שמיועדת לאנשי מקצוע מתחום הסיוע המשפחתי והזוגי אני עומד על האופן שבו בני הזוג מביטים אל העבר על רבדיו השונים ועל התפיסות שלהם את הזוגיות של היום. כאן על המטפל לאבחן את הממשקים המתאימים לשלב בו מצויה הזוגיות ושלבי ההתפתחות האישיים והמערכתיים של כל אחד מבני הזוג כדי לסייע להם ליצור את המארג הנכון להם עתה. על המטפל לעבוד בצורה מובנית ועם זאת יצירתית וקשובה לעולמם של בני הזוג, על מנת לרקום עמם את השביל אל העתיד שבבסיסו תחושת בטחון וקרבה. ההרצאה תשרטט את הקווים שעשויים להיות "שולי הכביש"  של הטיפול הזוגי לעבר זוגיות חמה, מעצימה ומצמיחה. הסיוע ביצירת המעגל שמזין את עצמו שבו בן הזוג צומח באמצעות הסיוע לצמיחת בן הזוג, הוא תפקידו המרכזי של המטפל בטיפול הזוגי. בהרצאה אני עומד על השלבים ועל האופן בו משולבת התפיסה המובנית עם היצירתיות שנדרשת כאן מהמטפל.

בהרצאה אני מציג את המודל לאבחון ההבדלים הזוגיים ביציאה מהארון ואת האופן שבו ניכרת ההומופוביה האישית המופנמת ואת ביטוייה בזוגיות. המודל מרחיב ומפרט את הצעדים לעבודה עם ההומופוביה האישית והזוגית עד שמתאפשרת עבודה זוגית שיש בה משום העצמה והזנה לכל אחד מבני הזוג.
 
המטפלים נחשפים בהרצאה גם לדוגמאות מהשדה הקליני ולאופן שבו העבודה המדוייקת הביאה לשיפור בזוגיות החד מינית.
ההרצאה/סדנא מיועדת בעיקר לאנשי מקצוע מתחום הסיוע שרוצים לשפר באופן משמעותי את הטיפול ואת הסיוע לזוגות ולמשפחות של בני אותו מין. בהרצאה ובסדנא אני עומד על השונה והדומה בזוגיות החד מינית אל מול הזוגיות ההטרוסקסואלית וכן על ההבדלים שבין זוגיות של הומואים לזוגיות של לסביות או של טרנסג'נדרס וזהויות מגדריות אחרות.

בהרצאה מוצגים מודלים וכלים סדורים לאבחון ממדים של קרבה ושל קושי בזוגיות החד מינית ולעבודה במתכונת מובנית בנושאים שמועלים על ידי בני הזוג בטיפול. בנוסף, לומד המטפל/יועץ לעמוד על ממדים בתפישתו ובהשקפת עולמו ההטרוסקסואליים שעשויים לבוא לביטוי גלוי וסמוי בעבודה עם בני זוג מאותו מין.

זהות מינית בהיבט אישי, זוגי ומשפחתי
הגדרת הזהות המינית, התפקיד המגדרי וההתנהגות המינית מתרחבת ונעשית גמישה ובעלת איפיונים מגוונים. המטפל של היום נדרש להכיר את האיפיונים השונים, את ההגדרות האישיות והחברתיות ובעיקר את התהליכים התוך אישיים והבין אישיים, הן במערכות המשפחתיות והן במערכות החברתיות שמאתגרים ומאותגרים במסע ההתפתחות של ההגדרה המינית השונה.

בהרצאה נעמוד על האיפיונים וההגדרות, עיקרי תהליכי ההתפתחות בכל איפיון והגדרה ותפקידיו המשמעותיים של המטפל עם היחיד ועם המשפחה בכל אחד מהמסעות המגדריים השונים שעורכים הן צעירים והן מבוגרים. מה הם ממדי התמיכה, הידע והסיוע להם זקוקים חברי המערכת המשפחתית והיחיד שבה במעלה הדרך.

הטיפול במכורים (אלכוהול, סמים, קניות ועוד) מצריך, מעבר לעבודה האישית והחברתית, עבודה עם המערכת המשפחתית. לעיתים מזומנות נמצא שלמשפחה ולדפוסי התקשורת שבה תפקיד מרכזי בהתפתחות ובקיום הסימפטום ועל כן יש להם תפקיד מרכזי ביציאה מהדפוס הסימפטומטי ובתהליך הגמילה והשיקום שלאחריו. המשפחה, מעבר לתפקידה המסייע והתומך, מהווה לעיתים רבות, את השדה הראשוני שבו מתנסה הנגמל ביחסים בין אישיים, בתפיסת הרגשות שבין האחד לשני,  וביצירת "המסע המשותף" אל עבר החיים שלאחר ההתמכרות.

גם המשפחה מצויה במשבר עמוק עם גילוי ההתמכרות. גם היא זקוקה ליצירת דפוסים תומכים שלא היו מוכרים לחבריה בטרם הטיפול המשפחתי. ההתגייסות של כל אחד מחברי המשפחה, המיקום והתפקיד המשתנה שלהם, מחייבים עבודה מערכתית מובנית ומותאמת לשלבי הגמילה והשיקום של חבר המשפחה שהתמכר.

בהרצאה אני עומד על שלבי הגיוס של המשפחה לאחר הגילוי הראשוני של ההתמכרות והסיוע ביצירת העמדה התומכת החדשה. בהרצאה נסקרים הממשקים הנדרשים והמנופים שבאמצעותם יוצר המטפל את רשת התמיכה הגמישה שנדרשת למשפחה במסע ליציאה מההתמכרות.

דווקא הכמיהה של הורים להיות הורים טובים יותר לילדיהם עלולה לעיתים להיות מלכודת שיוצרת מעגל קסמים שבו הילדים הופכים להיות "ילדים בלתי אפשריים". הורים מוצאים עצמם בתוך מעגל של אכזבה ושל תסכול כשהבית הופך להיות זירה של מאבק במקום ערוגה של צמיחה בתוך חממה של אהבה. לעיתים נמצא שחלק מהדברים נעשים כך בשל דימוי לא מודע ונסתר של הילדים אצל הוריהם.
 
בהרצאה אני עומד על אבחון הדימוי של הילדים אצל ההורים. הדימוי הזה עלול להיות בסיסה של מלכודת שיוצרת דפוסים שליליים. ההורים וחברי המשפחה אינם מודעים לדימויים המוצללים והנסתרים ועל המטפל לסייע להורים להכיר אותם, להתוודע אליהם ולעבוד עמם בצורה שתועיל לכל חברי המשפחה.
 
בהרצאה, שמיועדת לאנשי מקצוע, נעמוד על הדרך לאבחן את הדימויים ואת האופן בו הם מזינים את המעגלים ואת הדפוסים השליליים במשפחה. בהמשך נעמוד על שלבי העבודה עם הדימויים האלה עד להגעה למצב שבו "הגלגל האוטומטי" משנה את כיוונו לכיוון של העצמה חמה ועוטפת שמאפשרת צמיחה לכל חברי המשפחה.
הגורמים הרגשיים בגישור
ההרצאה מיועדת לעוסקים בגישור שרוצים להרחיב את מנעד הכלים שברשותם לקראת תהליך גישור אפקטיבי, קצר ויעיל יותר. גישור הוא בעיקרו מסע אישי-רגשי שבו הצדדים שואפים להגיע להסכמות למרות הבדלים שמתקיימים ביניהם. ההבדלים הבין אישיים נובעים מאינטרסים שונים ועם זאת נמצא שפעמים רבות ההבדלים והמיקומים השונים יושבים גם על עמדות אישיות ותפיסות שמקורם בצרכים רגשיים של הצדדים. המסע עצמו של ההתקרבות והאפשרות להיעתר ולהבין את צרכיו של השני בדרך להגשמת המטרות של עצמי, מחייב הכרת חסמים ומהמורות שמצויים בי ובאחר.

ההרצאה עוסקת בכלים האבחוניים המרכזיים לאיתור הגורמים הרגשיים שעלולים ליצור קושי בגישור. בהרצאה נבחין בין סוגי גישור שונים ובין מטרות גישוריות שונות בהיבט הרגשי ואופני ההתבוננות השונים שנדרשים מהמגשר בכל אחד מהם. ההרצאה עוסקת באבחון הצרכים הרגשיים של כל אחד מהמשתתפים בגישור והמהמורות שעלולות לצוץ במסע הגישור בשל כך. ההרצאה מציידת את השומעים בפרספקטיבה שמאפשרת עמעום והכהייה של ההתנגדויות בתהליך הגישור.

הורות משותפת של להט"ב – אתגרים רגשיים
השינויים החברתיים וההתפתחות הטכנולוגית מאפשרים ומזמנים צורות ומבנים זוגיים ומשפחתיים חדשים, ביניהם "הורות בהסכמה" ו"הורות משותפת". בתצורות האלה מחליטים שני אנשים להיות להורים אך לא כבני זוג. למבנה הזה איפיונים שדורשים התייחסות מיוחדת בעת רקימת היחסים וגם לאחריהם, לאורך ההורות, שכן האתגרים שניצבים בפני בני הזוג עלולים להפוך, ללא עבודה נכונה, לקשיים ולמהמורות שמשפיעים באופן קשה על חיי ההורים ועל חיי הילדים. המחשבה שהיחסים ההוריים האלה נעדרים טעינות רגשית, שהם פונקציונאליים בלבד, עלולה למנוע את תפיסת מרחב היחסים הכולל.

המסע המשפחתי הוא המשמעותי, החשוב והעוצמתי ביותר שעושה אדם בחיו. הוא רווי אמוציות, טעינות רגשית, תפיסות 'אני' ושייכות. הוא המצע שבו האדם מצמיח את עצמו, את ילדיו ומשפחתו. הוא המצע שבאמצעותו הוא מגבש את רכיבי זהותו המשמעותיים כאדם בוגר, את היותו בעל ערך לאחרים ולחברה, הוא המצע שבו יבואו לביטוי רגשות של אהבה, כעס, חרדה ומסוגלות.

טובתו ורווחתו של כל אחד מההורים רלוונטית, חשובה ונוכחת בכל שלב לאורך כל השנים גם בהורות שבאה להגשים במה שעשוי להיתפס, בטעות, כבסיס צר וקונקרטי של הקשר – הבאת הילד המשותף. כדי לדעת ולהכיר במה שנדרש לתחושת הרווחה ההדדית, על כל אחד מהשותפים לנסח ולהבהיר, לעיתים באמצעות המטפל הזוגי והמשפחתי, מה הם העוגנים, המטרות, החלומות, המחשבות, הערכים והתפיסות שאיתם הוא בא אל המסע הבלתי נגמר של ההורות. אחרי עמידה על הדברים בהיבט האישי, ניתן לעבוד על ההיבט השיתופי וההדדי שיבוא לביטוי בקשר של ההורות המשותפת.

להורות שבה אחד או יותר מהשותפים אינו הטרוסקסואל יש משמעות בהקשר הזוגי-הורי. יש לדברים משמעות גם מבחינת הילד. לדברים האלה יש לתת את הדעת כשבאים לרקום את ההורות המשותפת שכן ברור שההורים רואים בטובת הילד ערך עליון.  התעלמות מהדברים האלה ומחשבה של "נסתדר במעלה הדרך" יכולה לבטא קוצר ראייה שלא לומר התעלמות מאתגרים שיעמדו בפני הילדים ובהכרח בפני ההורים.

הורות "הסכמית" – על הממדים הייחודיים בעבודה עם הורים שחברו באמצעות הסכם ל"הורות משותפת"
בהרצאה/סדנא אני עומד על הממדים הייחודיים של הורות שנוצרה על מנת להביא ילד משותף על בסיס הסכם משפטי הדדי, על החסמים שעולים בפני בני הזוג במעלה החתירה להסכם ועל המוקדים שיש לתת עליהם את הדעת בתהליך גיבוש ההסכם המשפטי. ההורות המסויימת הזו עשויה לעלות יפה אם בני הזוג ישכילו לעמוד על הצרכים הייחודיים של עצמם ושל בני הזוג כך, שעם המגבלות שהם מטילים על עצמם בחיבור שנתפס כאילו הוא במישור ההורי בלבד, הדברים יניבו תחושות אחריות משותפת ומחויבות גם כלפי התא המיוחד שבו יפעלו וגם כלפי הילד שיגדל ויתפתח במערכת המסוימת אותה ירקמו. מה על המטפל/יועץ/עורך הדין לדעת לגבי הצרכים הזוגיים-הוריים והפרטניים בקונסטלציה המאוד משמעותית והטעונה של ההורות ההסכמית וכיצד יש לעבוד עם בני הזוג לקראת רקימת ההסכם וגם במעלה המסע לחיים ההוריים, לאחר גיבושו של הסכם ולאחר הלידה של הילד המשותף.

המטפל של היום עם המשפחה של המחר – המשפחות החדשות, משפחות בנות זמננו, הפרספקטיבה שנדרשת עתה מאנשי המקצוע
המשפחות של היום מאתגרות את המטפלים הזוגיים והמשפחתיים בהרכבים ובמבנים שטרם הכרנו. מושגים בסיסיים של קרבה ואינטימיות, מסגרות חדשניות של שייכות וממדים עיקריים חדשים של הזהות האישית והמשפחתית מאתגרים את מי שמצויים במקצועות הסיוע. מה יכול המטפל של היום לדעת על המשפחות של העתיד שכבר מצויות איתנו בהווה?

ההתבוננות המבנית והדינמית במשפחות בעלות מבנים מרובים, מפוצלים ומקוטעים ביחס למה שנהוג לתפוש כמשפחה המסורתית משתנה ועתה נדרשת התבוננות יותר של מקטעים (פרגמנטים) שמשלימים ממדים שונים של המשפחה, בשלבי חיים שונים ובממדים שונים. כך הולכת ונתפשת המשפחה, יותר ויותר, כמצע שאינו קונסיסטנטי אלא שהוא משתנה ודינמי ונדרשת ראייה יותר תהליכית שלה תחת התפישה הקבועה והיציבה שהייתה נר לרגליהם של אנשי המקצוע ושל חוקרי התחום המשפחתי עד כה.

 בהמשך לכך גם האישיות והזהות של היחיד הולכת ומצטיירת כבעלת מקטעים וממדים שאינן בקוהרנציה הרגילה לה אנו מורגלים. הבסיס של היחיד, התרבויות, מערכות הערכים והנורמות שמהן צמח והתפתח היחיד הן מרובות ושונות זו מזו. הן עתה מצויות ומתפתחות זו לצד זו ופחות משולבות זו בתוך זו. כך הדינמיקות של היחיד והיחסים שהוא מפתח עם הסביבות השונות ועם המערכים האחרים בחיו מתקיימים האחד לצד השני ומוציאים מתוך היחיד ממדים ומקטעים של זהות, יכולת, תפישה וחוויה.

נראה שגורמים של ביטחון, שייכות, לכידות, גבולות וכד' שהיו הפרספקטיבות בהן התבוננו במשפחה כמעצבת את היחיד, משתנים ואינם שוב בעלי אופי, תפקיד ומאפיינים כפי שידענו עד כה.

כל אלה מעלים בפני המטפלים שאלות ודילמות מקצועיות ואתיות בעיקר באשר לתפקידה ותפקודה של הזוגיות ושל המשפחה. איך נכון לסייע ליחיד ולמשפחות בהתפתחותם עם ומול אתגרי החיים בעת הזו ובעת שתבוא.